יום של תבוסה
חייל
חוזרים מהריקודים
כל הדרך עוברת בשתיקה
בתים קטנים, מתגלים לנו
בכל בית גרה משפחה
ואנחנו תוהים
מתי תבוא הסערה
לאן יברחו כולם
מה יהיה עלינו אז
השתיקות האלו
מנציחות את התבוסות
וכל אחד מאיתנו
מנסה לנצח בדרכו
אני מניח שאת כמוני
חושבת שזה מגוחך
אף אחד לא מוכן להפסיק להילחם
במקום לחיות את הימים
אנחנו מוכנים לוותר על הרבה יותר
אני מחנה את הרכב בחנייה
את יוצאת ממנו בלי לומר מילה
פתאום הבית שלנו נראה
פחות מוגן מבתים של אחרים
פתאום אנחנו לא נראים
כל כך מיוחדים
אף אחד מאיתנו לא מדבר
התשובות הופכות קצרות יותר ויותר
הזמן מתמלא בדברים
שאנחנו לא מרגישים שום קשר אליהם
עבודה, מסעות
שום דבר שיכול לקחת אותנו
בחזרה אל ההתחלה
לגלות מה בדיוק נעלם
את נכנסת למיטה
מכבה את האור
ואני חושב
הנה עוד יום של תבוסה נגמר
מה משאיר אותנו כאן לימים הבאים?
הטעויות לא ישתנו, הבריחות לא ייפסקו
אולי בזמן הנעלם, אולי בחשכה
יש איזו תקווה קלושה
שהמחר יביא איתו ניצחון קטן
אני מביט בתקרה
היא ראתה אותנו באלף צורות
וכל חדר שמע אותנו בשלל טונים וקולות
אני חושב על הבתים הקטנים שראינו בדרך
חדרים חשוכים וזוגות ישנים במיטות
אם אני אקום ואלך לחדר השני
זה לא ישנה דבר
גם אם אני אעיר אותך ואומר לך משהו
זה לא יהפוך אותנו לשונים
בסך הכל, נגמר עוד יום של תבוסה
מחר ננסה לנצח מעט
לחיות את החיים, יום אחרי יום
תיאור יום אחד של תבוסה. בזמן שבמקומות אחרים יש משהו טוב, כנראה.
השיר נכתב באוקטובר 2015.
