במקום בו אנחנו עומדים
השמש כבויה וירח מדמם בלילה
במקום בו אנחנו עומדים
תהום נפערה ואין אדמה
כל אחד שולף את עצמו מתוך שריון
וחוזר ללבוש אותו כשנהיה מאוחר
קר בחוץ, אי אפשר לצפות למשהו אחר,
בפנים אור חזק מסנוור
לא נביט במראות, לא נחזיק ידיים
נצרח ונדמם עד שלא נוכל עוד לנוע
כל מה שנמצא זו תהום
זה מה שמלמדים אותנו הכוכבים מדי ערב
סימנים על החולצות וסימנים על הפנים
אם נרצה להרגיש יותר טוב, לא נצטרך להאמין באלוהים
רק בדידות אוחזת בנו חזק
לפני שאנחנו מתמוטטים, זה סיפורם של חלשים
במקום בו אנחנו עומדים כבויה השמש
גם הירח איננו משקיף בנו יותר
אם נצחק אז נדע איך מרגישים החיים
ואם נבכה, מה יישאר לנו אחרי כל הדמעות האלה
כל אחד שולף את עצמו מתוך השריון
בסוף מתנתק מעצמו לכל הרוחות
מבט אחד מספיק בשביל להבין
זו בדידותם של מפסידים
לא צריך הסברים, לפעמים אלה רק מילים.
השיר נכתב באוקטובר 2018.
