כיכר של עיר
exit
אנחנו עומדים בכיכר של העיר
איפה שאין יותר צמחים
רואים את הכלבים רודפים אחרי עצמם
בבית השארנו אור דלוק
במקרה שמישהו יחזור
את אומרת
שזה כמו תמיד
ואני מנסה להיזכר
בשנות התשעים
לא יכולתי לומר לך את זה ישר בפנים
אז הדלקתי סיגריה והתיישבתי על הספסל עם הזקנים
את הלכת לקנות שמלה
למסיבה של חברים
עברנו כבר את הגשר
עכשיו נותר כביש שחור
אחריו בית קטן עם גינה
ואת צוחקת שאני מזייף את המילים
הכול נשאר אותו הדבר
רק פשוט יותר
ואני לא מצליח להבין כשאת אומרת לי
תאהב אותי לאט
בלי פחדים
הגורל כתוב בספרים
ככה הוא סיפר לך כשישבת אצלו ובכית
אני הלכתי לשחק כדורסל עם חברים
שחזרתי, לא היית
האור נשאר דלוק
על הבית ממול, התקינו שלט זוהר
לא ידעתי איך לומר לך
אז השארתי פתק קטן על השידה
והלכתי לים עם הכלבים
הכול נשמע כמו פעם
קצת פחות אמיתי
אולי כבר אז היינו שניים
לא ידענו יותר מזה
כתבתי לך מכתב
השארתי אותו בתיבה
ואת אומרת
תאהב אותי לאט
בלי פחדים
בכיכר של העיר, בערב יום חמישי
כשכולם הכינו את עצמם
אנחנו עמדנו לבד
חיפשנו כוכבים
לא נשאר לנו דבר, ואת צחקת בקול
אם זה היה מפחיד אז
היום זה כואב פחות
האנשים סביבי
לא ראו את הצלקות
ואת עמדת בצד
הבטת אלי, שדיברתי עם השכנה ממול
שום דבר לא נוגע, שום דבר לא קיים
ואת רק אומרת
תאהב אותי לאט
בלי פחדים
בלי כוונה
על אהבה שלא מצליחה להתרומם ופחד אינסופי, תמיד זה קורה.
השיר נכתב במרץ 2015
