עכשיו כשהמסך יורד
אני רוצה לעזוב את העיר
עוד מעט יהיה מאוחר
הזרקורים יסנוורו ולא אראה דבר
מזוודה אחת
תחנה בלי שומר
כרטיסן לוקח ממני את הכרטיס
מושב שמור ליד החלון
לא ניסיתי להיות מישהו אחר
אולי הייתי לשמור געגועים
מחכה שמשהו אמיתי יקרה
לפני שהנשמות הטובות יתחילו לרקוד לפניי
עכשיו כשהמסך יורד
לא יכול לצרוח יותר
אין כאן אור גדול
לא נחמה, ולא שום דבר אמיתי
פושט ידיים
ועוזב את העבר מאחוריי
זה סרט אימה שלא הצלחתי לכבות
זה הלב שמבקש ממני לוותר
נסיעה אל תוך הלילה
אנשים ישנים, שני ילדים רצים במעבר
זרקורים לא יסנוורו אותי
שוקע לאט אל תוך הדממה ומחכה
כבר הייתי רחוק מכאן
הייתי גם במקומות שאיש נכנס אליהם
אולי צדקתי כשלא ניסיתי
טעיתי, שלא היתה סיבה
עכשיו כשמהמסך יורד
עוזב את העיר
עוד מעט יהיה מאוחר
הזרקורים מסנוורים ואני לא רואה דבר
מחשבות על עזיבה אף פעם לא נעלמו, מקום שמור ליד החלון, זה לא כישלון. השיר נכתב ביוני 2020
