הארטלנד

הארטלנד

 

לא אמרתי לך כלום

כשהגעת, כשחזרת בפתאומיות

נשארתי בפנים

כשאת אספת את החפצים האחרונים

מהחלון, החצר נראתה שוממת

 

אל תלכי, לחשתי בלי קול

זה צעד ראשון במסלול מכשולים

רציתי לספר לך איך הוא נגמר

אבל אני לא מכיר אותך עכשיו

אני לא אמרתי לך כלום

 

זה לא המקום שלנו

רק זמן מתעתע

בינינו, העיניים עוד עצומות

אל תלכי , לחשתי בלי קול

ולא אמרתי לך כלום

 

זה הגשם הראשון שיורד בחצר שלנו

מרטיב צעצועים ישנים

ילדים זרים עברו כאן

אם היינו חזקים, היינו אוספים אותם

בינינו , הידיים עוד שלובות

 

עכשיו בורח, כמעט נמנע

תוותרי, גם אני ננעל על מה שכואב

דלתות יפות, חדר ישן

אל תלכי מכאן , לחשתי

ולא אמרתי לך כלום

 

בסוף הרי רק שנינו נישאר

כפותים בתוך עצמנו

מנסים להבין את החצר

אל תלכי, לחשתי בלי קול

לא אמרתי לך כלום בסוף

 

 

לא אמרתי לך כלום ועכשיו זה מרגיש ככה. השיר נכתב באוקטובר 2013

Please follow and like us: