זוכרת שברחנו באמצע היום מהעבודה
נסענו אל תחנת הרכבת
עלינו על הראשונה שנסעה לצפון
התיישבת ליד החלון
הבטתי על הילדים שרצו במעבר
אחר כך עלינו מהצד
לא פחדנו משום דבר
לא לקחנו איתנו
שום דבר שעלול לגרום לנו להישאר
סיפרת לי על כאבים מחיים אחרים
סיפרתי לך על אכזבות
בדרך כלל היתה מעורבת שם אהבה לא ברורה
שום דבר ממה שעשינו, לא היה נחשב
משפחות נהרו לכיוון שלנו
איש לא הכיר אותנו, לא היה לנו איכפת
השענת את הראש על הכתף שלי ונרדמת
בחלומות העולם הוא שלנו
היה יותר נכון ולנו היה יותר מקום
לא פגענו באף אחד
הבטתי בדרך
נדמה שנמשכה שעות
בכל רגע רציתי להעיר אותך
להגיד לך כמה דברים
אבל בכל פעם שהתכוונתי לעשות את זה, פחדתי, שזה סופי
הערתי אותך בתחנה
ירדנו ולא הבנו מה קורה מסביב
העיר נראתה לנו מוכרת כאילו מעולם לא היינו כל כך זרים
הלכנו בין הרחובות, בדרך צחקנו
אני לא זוכר על מה,
אני לא זוכר את כל הפרטים
הזיכרונות, הם לא הכל בחיים
זוכר שאמרת לי את זה,
כשביקשתי ממך לנסוע אל המקום שם הכל התחיל
ברחובות היו כרזות
לא האמנו לאף אחת מהן
הכל נראה לנו כמו מפה
אנחנו רק צריכים להציב את החצים
כאן איש לא יתפוס אותנו
כאן זה רק אנחנו
עם אלף שברים, אלף פתרונות
שאלתי אותך מה יהיה מחר
את ענית, תשכח מהכל
זה לא ייגמר לעולם
ברכבת חזרה אל העיר
הבנתי למה את התכוונת
זה לא באמת קרה, לא אז ולא היום.
השיר נכתב בנובמבר 2015
