מתיישב על ספסל בפארק
אנשים צועדים בזוגות
זה קרוב בשביל להרגיש
ואני רחוק מכל זה
יכולתי לדמיין אותך
עובר כאן במקרה
כלב וסיגריה
אהובתך מסתירה עיניים מאחורי משקפי שמש
רוצה לקום וללכת מכאן
נותן לעצמי עוד דקה
מבקש עוד רגע אחד
לפני שיחשיך
לא אמרנו דבר לפני שנפרדנו בפעם האחרונה
לא היה לנו מושג
דמיינתי מסלולים, בתי מלון ומטוסים
לא יכולתי להסביר את זה
הכאבים בצד לא פוסקים
מתאמץ בשביל לקרוא מה כתוב בשלט
אתה בוודאי יודע מאיפה מגיעים ולאן הולכים
דמיינתי אותך עם אהובתך, אולי יש לכם ילדים, אולי אתם עדיין מנסים
רוצה לקום, להיעלם בשקט
אבל אין לי מה לעשות כאן
עוד מעט יחשיך
מדמיין את דרכי הביתה, לא זוכר דבר
זוכר אותך בבית קפה, מסביר לי על כמה דברים על החיים
אמרת שיש זמן, לא צריך להתפתות
תיסע קצת, תיסע הכי רחוק
בסוף תרגיש בבית
בסוף אני קם ללכת, ושואל מה הייתה עושה במקומי
עיניים עצובות, שיער לבן
אתה יודע את התשובות
זה הכי קרוב שאני יכול להרגיש
תיאור של רגע, אולי תחושה מתמשכת, אולי זה חבר קרוב, בן משפחה או מישהו אחר. לא זוכר.
השיר נכתב בנובמבר 2018.
