לא ער, לא נרדם
עצים בצבעים
לילה מכה עכשיו על החלון
אני מתבונן בתנועה שעל הקיר
מנסה להבין מאיפה מתחילים לחלום
מאיזו נקודה, הכל יכול להיווצר מחדש
זוכר את הימים
בהם לא הייתי ער ולא הצלחתי להירדם
זוכר את האבק שניסיתי להסיר
כיסיתי את פניי, לברוח מפני החשכה
עכשיו הלילה שוב כאן
לוקח אבן חמה זורק על החלון
אני לא קם לראות מי עומד שם
מתבונן עלי מרחוק ומחייך
זוכר את הימים
הפחד בעיניים שיתק אותי
צריבה קטנה בקצוות האצבעות
ואולי כתבתי אז שורות מדויקות
עכשיו הלילה שוב כאן
לוקח נשימה ארוכה
כל מה שנראה מצליח, לא נראה מזמין
ומה שמזמין אותי פנימה, טומן לי מלכודות
זוכר את הימים
בהם לא הייתי ער ולא הצלחתי להירדם
תחושה חדה של סכינים, חודרים מבפנים
מבעד לחורים, אל תוך אלף הפנים שלי
נושם עכשיו אבק של ציפורים
עפות מעל החלון שלי
הלילה מתעורר ומשאיר לי סימנים
עכשיו אני כבר מאמין
לילה אחד נזכרתי, באותם ימים בהם לא הייתי מסוגל להירדם ולא הייתי מצליח להחזיק את עצמי לגמרי, ואז בבוקר נזכרתי שזה היה מצב נפשי במשך תקופה ארוכה.
השיר נכתב בחמש דקות, ביולי 2017.
