אני לא מעשן כבר שנים
ואת שותה רק כשאנחנו רבים
אנחנו לא יכולים להאזין למוזיקה שמתנגנת בחוץ
מה הם יודעים שאנחנו כבר שכחנו, אני מנסה לגמור עם זה מהר
הרכבתי משקפיים, אמרת שאני נראה טוב
מדי פעם זורק מבט אל החלון
מבקש לזהות פרצופים ישנים
בפנים, קירות לבנים מכוסים בכתמים עדינים, לא יודע איך להסביר
יצאנו לבית קפה מחוץ לעיר
מכוניות מהירות, רעש גדול
לא סיפרתי לך איך אני מרגיש
ואת דיברת על היום שלך, אולי הייתי צריך לבקש ממך לעצור בצד
כמה אפשר לנסות את אותה דרך
עד שמגיעים ואז מגלים, שהכל נסגר, צריך לחזור מחר
המלצרית הגישה לנו קפה ועוגה
לא, תודה, אנחנו לא צריכים מאפרה
זוג אחד עם ילד, עשה קולות של אהבה
ואנחנו נרגענו, קצת אחרי השתיקה הראשונה
סיפרתי לך מה קראתי בעיתון
את לא אמרת מילה, מלחמות של אחרים לא מעניינות אותך
אני לא מעשן כבר שנים
ואת שותה רק כשאנחנו רבים
המוזיקה שמתנגנת בחוץ, אי אפשר להקשיב לה יותר
אז אנחנו הולכים למקומות מוכרים, שם אנחנו חופשיים לשחרר את הצער
הרבה שתיקות, הרבה רעשים, דברים מתערבבים.
השיר נכתב באוגוסט 2016
