גרפיטי על ספסל של שתי ילדות

גרפיטי על ספסל של שתי ילדות

 

אם הוא ירצה לחזור

תמסרו לו שיש לו לאן

אם ירצה לשבת איתכם ליד השולחן

תקראו לו כשהארוחה  תהיה מוכנה

 

אם יום אחד היא תרצה לקרוא ספר חדש

תספרו לה, מה הן המלצות החודש

אם תרצה לקום מאוחר

אל תשכחו לכבות בשבילה את השעון המעורר שמונח על השידה ליד המיטה

 

לחיים יש פנים

אפילו שאינם נראים

גם לשתיקה יש קול

הוא מהדהד בלי הפסקה

 

אם הוא ישאל מה התוצאה

אל תספרו לו איך זה נגמר

אם היא תרצה לדעת לאן יוצאים הערב

תספרו לה על המסעדה החדשה שפתחו בקצה של השדרה

 

אם הוא ירצה לדבר

תקשיבו, אולי יש לו משהו חדש לספר

אם יארוז תיק לפני יציאה

תכניסו לתוכו קופסה עם עוגה ופירות בלי שירגיש

 

לחיים יש פנים

אפילו שאינם נראים

גם לשתיקה יש קול

הוא מהדהד בזעם

 

אם היא תספר לכם שנולד לה ילד או ילדה

תבכו מאושר ותאמרו לה,

אם ירצו לחזור

תמיד יהיה להם לאן

 

 

אינני נוהג לכתוב שירים על אבל וימי זיכרון.
אך המשפט הזה "תמיד יהיה לאן לחזור" נשאר, וטקסטים שאנשים פרסמו, הוביל לשיר הזה. לחיים יש פנים, גם כשהם נגמרים.
השיר נכתב באפריל 2020

Please follow and like us: