הלכנו ליד הנהר
איפה שהעלים נושרים עקום מהרוח
ילדים התנדנדו בנדנדות
זקנים ישבו על ספסלים מהעץ
הבטנו בסירות שנשארו במעגן
הקומוניזם מת , מתו גם החלומות
הסיפורים הגדולים על עולם אחד התאדו
ב-M הגדולה של מקדולנד'ס
מישהו מחכה שניתפס וניכנע
בינתיים אנחנו עוצרים בצד ומקשיבים לנגני רחוב
שאלת אותי כמה מילים יש לך
עניתי מיום ליום הן נעלמות
אמצע החיים, קצת לפני החגים
עמדנו ליד הנהר
מביטים על ילדים קטנים
מתנדנדים בנדנדות
הם בטח לא מכירים את הסיפורים
הזקנים בספסלים חולמים את הגיבורים שנית
בקצה של הפארק ,שם ליד הנהר , עמדנו לבד
את היית לרגע ילדה ועלית על המתקנים
גם ילדים גדולים נופלים לפעמים
הבטתי על השמיים אחר כך, לא אמרתי מילה
מישהו הביט עלינו מהצד השני של הפארק
נשארנו שם לבד
טיול בפארק קטן בפראג ליד הנהר.
מצד אחד ילדים שלא ידעו את מרקס לעולם, מצד שני מבוגרים שחיו שם שעוד ניסו למכור להם אותו במחיר מבצע.
השיר נכתב באוקטובר 2014
