לפעמים אני הסופר שמביט מהצד
מחפש מילים בשביל לא לכתוב על עצמו
ולפעמים אני הילד שמתחבא בצד
לא מוכן שיראו אותי ככה
עיניים גדולות מביטות אלי מתוך הקיר
אולי אני לא צריך לכתוב יותר
הגעתי לבית, פתחתי את הדלת
עכשיו יש לי מקום להניח בו את הראש
כל הסופרים כותבים אותו דבר
כל הסיפורים הם באותה שורה
עיניים גדולות מביטות אלי
אני כמעט נשבר
לא מצליח להבין איך כל זה קרה
פעם הייתי כותב מילים
היום אני מחטיא בכוונה את המטרה
כמעט נכנס אבל מאבד כיוון ונעלם
אני לא בטוח שכל זה נכון
אני לא זוכר אם משהו מזה עוד קיים
לפעמים אני הסופר מהצד שרק כותב
ולפעמים אני הילד שמבקש להסתתר
עומד צמוד לקיר
מישהו מאיתנו לא ייפול
המילים שכתבתי
כבר לא משאירות לי מקום
סופר בלי מילים ובלי סיפורים, כמה עוד אוכל לכתוב?.
השיר נכתב בנובמבר 2015
Please follow and like us:
