את עוצמת עיניים ומדמיינת איך אנחנו נוגעים
ככה את מספרת
יושב על הספה, סופר דקות, מחשב שעות
ככה זה, עד שאת חוזרת
יש אנשים שנעלמים בזמן
לא יודעים לאן לקחת את כל מה שיש להם
בטלוויזיה יש הרבה אלימות
אנחנו לא יכולים להסתתר כל הזמן
נועלים דלתות, מגיפים וילונות
בסוף לא נראה ולא נשמע דבר
רק שנינו נישאר בחדר
ניגע בעדינות עד שנתפורר
את עוצמת עיניים ומדמיינת אותנו
ככה זה מרגיש כשאנחנו קרובים
אני כותב אותנו עד שזה נגמר
לעיתים אני שוכח איך אנחנו מתחילים
מקיפים אותנו אנשים שלא מכירים בנו דבר
יש מי שנוגע, ויש מי שנכנע
אנחנו הולכים לצד
מקווים לא להיעלם מבושה
עוד יום, עוד שעה
את כמעט קרובה עכשיו
אני שוכח איך כל זה התחיל
הרי בסוף נגמור איפה שאנחנו נגמרים תמיד
זה לא רק מגע, זו לא רק מילה, זה הרבה מעבר לכך. תמיד.
השיר נכתב בנובמבר 2018.
Please follow and like us:
