שמלה אדומה, שיער אסוף, סיגריה ביד
היא עומדת בקצה הרחוב, ומתבוננת
לא שמה לב,
לבחור עם הכלבה שעובר לידה
לפיליפיניות שמלוות את הזקנים
מקרבת את היד לפה, שואפת מהסיגריה
מזיזה את הראש, שמאלה, ימינה
מצפה
היא לא שמה לב,
שאנשים אחרים ירדו מהמונית
עוד מעט החדשות ייגמרו,
והשעשועונים יתחילו
היא לא שמה לב שהחנויות כבר נסגרו
אין ילדים ברחוב
התנועה נחלשת,
מלמלת לעצמה בשקט, אני אבוא שוב מחר
זורקת את הסיגריה, פותחת את השער
היא לא שמה לב גם
למודעת האבל שתלויה על דלת הבית
שיר מתוך הסדנה של טל גורדון, מודעת אבל קטנה מספרת לפעמים הכל.
השיר נכתב בפברואר 2017.
Please follow and like us:
