את לא צריכה יותר את המטבעות שמונחים על הכרית
את לא זקוקה לניסים שמתפרסמים על הקירות
אפשר לסגור את הדלת ולהישאר בתוך החדר
עד שיעבור זעם
עד שנוכל להדליק את האור מבלי לחשוש
אז תפרקי את הנשק, תפסיקי לירות
האורות חזקים מדי בשביל לעצום עיניים, בשביל לראות
אני הולך ומחוויר, כשאת הולכת ושוקעת אל תוך עצמך
כמו מציאות שלא מצליחה לעמוד בתלם
את לא צריכה לכתוב יותר שירים, הם כבר נכתבים מעצמם
הגיטרות האלה מנגנות לנו בראש בלי הפסקה
תגידי לי מתי להיכנס, כמה זמן אפשר להישאר
כותב את המילים ולא זוכר את הסדר
יוצא לרוץ וחוזר כשאת עייפה
את לא צריכה יותר את המטבעות שמונחים על הכרית
אל תביעי משאלות, העיר הזאת כבר חרבה
למדתי את הכללים אבל מישהו שינה את הסיפור
אז אין לנו סיכוי אמיתי להינצל
זה הכל שאלה מה טוב ומה רע, זה לא מפסיק
אל תשאלי שאלות, אל תשמרי את המטבעות
כשהייתי בתוך הכלא של עצמי
את היית לידי אבל שכחת את הדרך
אז תפרקי את הנשק, תפסיקי לירות
הכל כל כך קרוב עכשיו, עיר גדולה ועייפה, מציאות מחוץ לחוק
את לא צריכה יותר את המטבעות שמחכות לך על הכרית
אנחנו לא צריכים מטבעות בשביל לדעת את המחיר שנשלם.
השיר נכתב באוגוסט 2016
