מקשיב בראשי למילים שאני כותב
אני לא יודע לספר את מה שהן מבקשות לתת
לעיתים נדמה לי שהן זקנות מדי לגילי
מביט במראה, רואה דברים שאני לא מכיר
פעם ידעתי לתאר אותנו כמו שאנחנו
אחר כך תיארתי אותנו על פי דמיון
היום אני בוחר במציאות
היא מתרחקת ממני, אז אני ממציא קצת שיגעון
מקשיב בראש למילים שאני כותב
עוד מקרה תלוש שלא יכולתי לפרוק
כל כך הרבה כאב יש במחוגים שנעים כך
לא יכול להסתתר, לא יכול להסביר
איך המילים מזדקנות, שום דבר כבר לא מזכיר את האמת
אי אפשר ללמוד את השעות החולפות
מביט במראה
רואה שם דברים שאני לא מכיר, חלקים שאני לא מצליח לחבר
מילים זקנות מתפוצצות על הנייר
ניסיתי להיות צעיר, נכשלתי מתוך מחאה
לא כתבתי סיפור, לא כתבתי דמיון
מציאות נופלת על קוצו של יוד בסוף של הנקודה.
כותב מילים זקנות, זו התחושה כשהזמן עובר ואני נתקע על אותה נקודה.
השיר נכתב בספטמבר 2016
Please follow and like us:
