פעם בשבוע מול מסך לבן
מנסה לכתוב את זה
חוצב כל מילה
וכל אחת מהן סכין שמבקשת לחתוך את הבשר
וכל סכין בוערת
פעם בשבוע
מכפר על כל מה שהיה
מכפר על כל מה ששכחתי לזכור
אורות וכתבים, מילים אחרונות
זוכר את האותות, שוכח את המופתים
שוב מסך לבן
מחפש את המשפט
שיחרוץ את דינה של התחושה
אין כאן שום כלב שינבח לאזהרה
שום דבר לא ילמד אותי לחיות נכון
לוקח את כל מה שיש על השולחן
על השיש צלחות מלוכלכות בערמה
לא שבע, לא רעב
למדתי איך ליפול בלי לקרוס
נזכר בכללים כשהכל קרוב
שוב מסך לבן
לא יכול להפסיק לחשוב
לדמיין את הזמן מהבהב
תלוי מעלי כמו נורה שעוד מעט תישרף
ואז מה אעשה בחשכה מול מסך לבן חסר בושה
לא יודע לכתוב
לא זוכר מה הייתי צריך לעשות
רק מילים כותבות עכשיו זמן, ויש אור מהבהב במרחב
אולי הייתי צריך ללמוד משהו חדש
אני מחכה למסך הלבן
מסך לבן, זה מה שאני רואה בכל פעם כשאני מתיישב לכתוב. לא תמיד מסוגל למלא אותו.
השיר נכתב בדצמבר 2018.
