אנחנו יוצאים למסע הזה ביחד
קחי איתך הכל, אל תשאירי שום זיכרון
ניעלם ביחד וכשהמסע יגיע לסיומו, יישאר רק כביש אחד לחצות
אני יכול לדמיין אותך עכשיו צוחקת, אבל הכל יישאר רק בזיכרון
אם תצחקי עכשיו, תפתיעי אותי
אני לא יכול לוותר לך על הכל
מביט ברכבת החולפת על פני הדרכים שלנו
האנשים שם כמונו, ואנחנו לבד, מחליפים את עצמנו במראה של עבר
אם היינו צוחקים אז, עכשיו כבר היה אחרת
אני זוכר אותך, וכאן זה נגמר
קו הים דהה ואיתו השמש
אם נרצה אור נצטרך לחכות למחר
אנחנו במסע הזה ביחד
מבתרים את הזיכרונות שלנו בעטיפה של אבק
תזכרי זה לא היה רק ככה
אבל מה זה משנה מה היה כאן פעם
האושר שחשנו התבודד לעצמו
השקר שסיפרנו, לא היה יכול לרמות אותנו יותר
עכשיו את כבר לא צוחקת, גם לא בדמיון
אם תבכי, זה יהיה יותר פשוט
אדליק לעצמי סיגריה ואחר כך אלך לחפש
את החלקה שהשארנו לעצמנו, את כל חיינו עטופים בתקוות
אני יודע שתצחקי עוד רגע, אני יודע שאחר כך תבכי
גם בקיטשיות שלנו יש מחסה
אני צועק וזה נשמע שקט, את הזיכרון שלי עכשיו
אנחנו עוזבים את המסע ביחד
כל אחד מצא לו מקלט אחר
אם תגלי לי למה, אני אבין גם איך
איך עכשיו אני נשרף, תראי אותי עולה באש
יכולנו להיות ביחד, אם זה לא היה יותר מדי כואב
אבל הצחוק והדמעות לא הולכים ביחד
כל אחד למקומו ומשם לעזאזל
המסע נגמר, לא נותרו פצועים, כל הדמויות חזרו בשלום לבסיסים
את יכולה לצחוק עכשיו, אני לא רואה
אני גם לא יכול לדמיין אותך צוחקת
