מול הים, כשהסירות עומדות בקו האופק
טיפות של גשם מטפטפות בלי קול
השמיים מתכסים עננים שחורים
עוד מעט, היא לא תהיה לבד
נסעה לכאן ממרחק
ביקשה זמן לעצמה
עומדת מול הים ומצלמת את הגלים
אולי זה זיכרון ארוך, אולי רק תעודה של רגע
לכל אחד יש את הרגעים שלו
היא צריכה קצת זמן לעצמה
השאירה אחריה חיים שלמים
מפורקים לחתיכות קטנות
אם ידעה לאהוב, אז כבר שכחה
עכשיו מול הים, מחפשת תשובות לשאלות שאינן קיימות
אין גאולה, אין ניסים
הכל נמצא במילים, הגיטרות מנגנות מעצמן
אל תתפתי לסיפורים, אמרה לעצמה
בזמן שאחרים רצו על המסלול
עומדת מול הים מצלמת את הגלים
רצתה לגלות את הסוד שאחרים מסתירים
שמעה קול צף כמו קצף דק
לכל נפילה יש הסבר, בכל טיפוס יש סיכון
היא מעולם לא קמה מבלי להרגיש את טיפות הגשם
מול הים, קו האופק התרחק, עוד מעט לא תהיה לבד
אישה עומדת מול הים, מצלמת את הגלים
אולי רק רצתה זמן לעצמה, אולי שאלה אם יש גאולה בחיים
השיר נכתב בדצמבר 2020
