מתוך הרחובות נקום
בין המחסומים
אל שמיים פתוחים
בחדרים אפלים לא מכבים את האורות
מתוך הרחובות נקום
לעולם לא נחזור לשם יותר
אין יותר מיטות קשות
אלוהים לא מרדים אותנו בלילות
ונפסע בין השבילים
לחפש לעצמנו פתחים חדשים
דלת מעץ עליה נוכל לנקוש
ודלת ברזל לא תיסגר עלינו יותר סתם
מתוך הרחובות נקום
לא ספוגים ריח תבוסה
אין יותר חרדות קיומיות
רק מחברות יכתבו את הסיפורים
ואם היתה כאן פעם כוונה
בוודאי נמצא אותה אמיתית
בשולי הדרך, מישהו כבר השאיר לנו רמזים
בשדות הרחוקים נמצא את עצמנו חיים
מתוך הרחובות נקום
הכישלון מכתיב ימים
ואותנו זה לא מפחיד
מאחורינו לא מסתתרים מסדרונות ארוכים
בין הסמטאות הצרות לבתים סגורים
איש לא ייקח אותנו בחזרה
אבל אנחנו מתוך הרחובות נקום
ונתפרש עד שלא יהיה דבר מלבדנו
זה היופי , זה הקסם
מתוך הרחובות נקום ומהגבעות נצפה
אל חדרים שלא ייסגרו יותר
מאחורינו לא מסתתרים מסדרונות ארוכים יותר
כל אחד יכול לקחת את זה למקום שלו, יש מישהו שהמיטות שלו קשות ויש מי שאין לו מיטה.
מתוך הרחובות נחזיר הכל בחזרה.
השיר נכתב באפריל 2014
