כותב שירים על נייר זכוכית
המילים מתאדות ברוח
אי אפשר לשנות את הכיוון
לומד בדקות ספורות
הרגלים של חיים
תחושות ששום מרחק לא מוחק
עכשיו עומד לבד מול הפנס
מנסה לרוץ
אבל דרוך במקום
יש כאן עצב
שלא ניתן לספור
זמן שמהורה בעצמו
כאב שמתערבב עם שמחה מוחמצת
מה אפשר עוד להשיג
בימים כל כך קצרים
אני מתחיל ללכת
תינוקות יורדים עם המים
ושמעתי בראשי קולות אחרים
שביקשו ממני לסגת, להמתין
אבל אנשים צעדו בשטחים מופקרים
זה כאן, זה עכשיו
זה זמן אמיתי
כותב שירים על נייר של זכוכית
כשהשמיים יורדים למטה
בתוך מערבולת של מחשבות
הדרישות נשמעות כמו מכתב כניעה
והכופר על הנשמה
רק גדל
לא הצלחתי לאהוב
ומה ששייך לכאן
לא יישאר קיים מעצמו
צריך להרוס הכל
את השירים שנכתבים מעצמם
את הכאב הצר על הגוף
נייר זכוכית, הכל כתוב שם.
השיר נכתב בספטמבר 2016
Please follow and like us:
