כשהתעוררנו בבוקר
לא נותר דבר מהערב
החלומות של הלילה התפוגגו
תקוות נעלמו עוד לפני שהיה לנו במה להיאחז
אמרת שככה זה בחיים
נסיעה אחת ועוד אחת, בסוף תמיד חוזרים אל ההתחלה
הבטחתי דרך החלון אל הרחוב
קיוויתי למצוא שם רמזים, רציתי לדעת מה חשוב עכשיו
נמאס לי להיות בתוך מעגל אינסופי
לקוות שיש מקום אחר
שם תיפתח הדלת
ונוכל להיעלם בתוך החדר
יש בתוכנו ילדים
הם מדברים איתנו לפעמים
מבקשים שנקרא את השלטים
נבין את הסימנים המפוזרים בדרכים, אולי ניצור לעצמנו סיפורים
לא יודע אם יש לנו תשובה
חד משמעית או משתנה
בסוף, את אומרת, כל אחד נוסע רחוק
השאלה מי במציאות ומי בדמיון
אנחנו חיים כל הזמן בין הזמנים
מקווים שהשעה תבשיל
אולי נמצא לנו מנוחה, נגיע אל היעד
מחכים להיעלם ונשאיר אחרינו פירורים קטנים
יש בתוכנו ילדים
הם מדברים איתנו לפעמים
מבקשים שנקרא את השלטים
נלמד את הסימנים בדרכים, נכתוב לנו סיפור חדש
בין הזמנים, בין עכשיו למחר, בין כאן לשם. זו התקופה
השיר נכתב ביוני 2021
