ועכשיו, עכשיו אנחנו נפקדים נוכחים
ברחוב ריק מאנשים ועמוס בשערים נעולים
רואים איך המספרים מטפסים
אין שמות, אין פנים, אין סיפורי חיים
לא יכולים להגדיר את הזמן
זה אבוד ממילא
היום, מחר
הכל אותו דבר, רק המספרים מטפסים
אין חשיבות למקומות
בתמונות ובסרטים, אנחנו במקומות מרוחקים
בחיים,
נעים בין קיר לקיר בתוך חדר קטן, מחפשים מענה
שומעים את השקרים שהם מספרים
מנסים לייצר לעצמנו מציאות דמיונית
הם ניצחנו אותנו בלי קרב
הכריזו סיסמאות, ואנחנו הנפנו דגל לבן
אין כאן אמת גדולה רק סגרים
אין כאן שמות ופנים, יש רק מספרים מדממים
אף אחד לא סופר
רק דוחים את הקץ
מישהו לקח אותנו כמובן מאליו
שכחנו שכל זה באמת קיים, היה שייך לנו ונעלם
מישהו לקח אותנו בתור בני ערובה
ואנחנו עכשיו נפקדים נוכחים
כמעט שנה של סגרים, יוצאים ונכנסים, המובן מאליו שהיה פעם מוכר נשכח.
שום דבר לא מתנהל כמו שצריך, ואנחנו בני ערובה שלהם
השיר נכתב בפברואר 2021
