סוף אחר
ניו יורק
זרם של מים זורם עלי עכשיו, אבל הכאב ממשיך לעטוף אותי
אמרת שתצחקי, אחר כך תתקשרי, אבל הוא כמו של סיפור שסיפרתי לך פעם
אני לא מצליח להיות גיבור, ולא מעוניין להיות שוטה בשדות קרב
אם תנטשי אותי עכשיו, זה כבר לא יהיה צודק, הסוף הוא לפעמיים גם אחר
אני מצליח לראות את הנחשים מטפסים על הגוף שלי
אם לא תורידי אותם ממני, אפסיד את הזמן שהקצבת לי
יכול להכתים עכשיו את כל הקירות שלנו, חדר קטן, נראה לרגע אפור
אלוהים ויתר על כל הלילות, ועכשיו בלילה קר יש אור של כוכבים
את כבר לא מרגישה אמיתית מספיק
בואי נצא מהחדר אל הרחוב, נקשיב לבלוז שמתנגן בחצר האחורית
גם אם לא תהיי שם, זה יהיה מספיק סמיך
אמרת שתצחקי, אמרת שלא תלכי אבל המחשבות לא חושבות מספיק מהר
זה האושר שנופל עכשיו מקומה שנייה
אני יכול לגרום לך לצחוק, אחר כך לחייך ובסוף גם נצטער על זה
עכשיו את שטה עם העננים, פרפרים מתנגשים בך, עכשיו את אמיתית מספיק?
פתחתי את הדלת ולא עצרתי לראות מי יכול לצחוק עכשיו
זו הבדידות שגרה בקומה תשיעית, אני צריך לשתות איתה הערב, את בוודאי מבינה
נעצר ולא יוצא, חוזר ואז שותק, תקשיבי איך היום מגשים את עצמו
לכל מה שאת אומרת, אין כבר מטרה מלבד לזיכרון רחוק
זרם המים הקל לא מפסיק לשטוף אותי
אני צוחק ואת בוכה, זה תמיד הסדר והכוונה
אם תצטערי עכשיו, נצטרך להצטער על הכל, מי התחיל עם זה?
האושר נעצר בגבול ולא עובר, מדינה אחרת תקבל אותו כעת
את מתיישבת לרגע, אם היה לי מיליון דולר הייתי נותן אותם עכשיו
רק תגידי לי על מה את חושבת, בשביל שלא תהיה בי שמחת שווא
אני יכול לצעוק , ואז זה יגמר
יכול לברוח , ואז לא אצטרך לספר לך סוף אחר
את יכולה לבכות ואולי אפסיק לצחוק בשבילך
את המילים שמרנו בתוך קופסא, את זוכרת אולי למי נתנו אותה
אני אסע, אטייל בין אנשים , דומים לך שונים לי
את יכולה לוותר, לוותר על הכל זה נשמע מוגזם בשבילך
אל תנסי לקחת את המילים ולהחליף אותן במחשבות זרות לך
זה לא אני שסיפרתי לך את הסוף הזה
אם תיזכרי פעם, זה ייגמר
