לאט אני מוציא את כל המילים
שופך אותן כמו מים
הנייר מוכן לקבל הכל
לא יודע אם האנשים יסכימו לקבל אותן
אני כבר לא מתבייש
סיפורים ישנים, מתחדשים כל יום
אני מודה בכל
עוד מעט זה יגיע, עוד מעט אני אבוא
כן, אני מספר הכל
זה אני, הפנים היפות שמסתכלות במראה
עוד מעט הכל ייחתך
שעתיים של שקט אחרי הרעש הגדול
סופג את הכאב לפני המכות
אף אחד לא שומע
איזו צרחה מהדהדת בראש
לא יכול להקשיב למה שאנשים מדברים
אני כבר לא מתבייש
עוד מעט אכנס
חדר גדול וקר
אנשים עם מסכות על הפנים
הנה סיפרתי לאן כל זה מוביל
ובינתיים כאב גדול מהדהד
צורח בלי הפסקה בשקט
אנשים לא שומעים, הנייר מוכן לסבול הכל
ראיתי את הפרחים נובלים
קירות מתמוטטים
הצבע התקלף
אני כבר לא מתבייש
סיפורים ישנים מתחדשים
אני באמצע הים
ספינה גדולה הפסיקה פתאום לשוט
מערבולות ופחדים, אני מכיל הכל
זה הכאב הוא אמיתי
סופג בלי הפסקה
לפני שמגיע המכה
מוכן עכשיו לספר מה זאת אומרת
סיפור ישן מתחדש כל הזמן, הוא היה פעם קיים, עוד מעט יתקיים שוב.
השיר נכתב במאי 2017.
