תראי אותנו, חוזרים אל הקו
כמו שתי סירות נטושות
איש לא שאל
מי נטש אותנו שם
צל פנים נופל
ואנחנו מתכסים בשתיקות
אין לנו תמונות לזכור
אין לנו מילים לחבר ביניהן
חוזרים אל הקו האחרון
לפני נפילת המוצבים
לפני שהמצודה נכבשת
מה נשאיר אחרינו
והבדידות הזאת מחפה עלינו
כמה עוד נוכל להסתתר
מהתשוקה שכיבתה את עצמה
תביטי עלינו, מה את רואה, אני רואה אותו דבר
כל השיכורים יחזרו אל ביתם
כל הימאים ייעלמו באופק
ורק אנחנו נחזור אל הקו
סירות נטושות, מי נטש אותן כך
מילים ספורות
זה כל מה שיש לנו לזכור
משפטים כתובים לא יסבירו אותנו
אי אפשר לרמות את הכאב
שיר על התכנסות, שניים שחוזרים להיות עצמם, הם לא יכולים לרמות.
השיר נכתב באפריל 2017.
Please follow and like us:
