אולי היינו צריכים לעצור בצד
לאסוף את הפיסות אחת אחרי השנייה
לפני שהמשכנו ללכת
לפני שנעלמנו באפלה
זה כל מה שאנחנו מרגישים
כשהסירות מתרחקות מן החוף
זה כל מה שאנחנו יודעים
כשהאורות מהבהבים מרחוק
אולי היינו צריכים לעמוד ולחכות
עד שהרוחות יירגעו
לפני שהלב ישלים את החסר
לפני שמצאנו בית להתחבא בו
אין לנו חדרים, אין לנו מפתחות לדלתות סודיות
אוהבים את המחשבה, אוהבים את התחושה
אבל בין לבין, משהו לא נותן לנו אפשרות להחזיק את זה חזק
כל מה שאנחנו יודעים, זה את האש שבוערת בתוכנו
היינו שם כבר פעם, הרגשנו איך אנחנו מאבדים שליטה
כשהחלום קרוב, אפשר לאבד הכל ברגע
לראות את המציאות מתנתקת במגע
אין שום דבר אחר שמחפה עלינו
שום דבר לא קרוב
שום דבר לא זז בתוכנו
אולי היינו צריכים לחכות שהסערה תחלוף
לצאת החוצה כמו שאנחנו יכולים
אורות חזקים מאירים לנו את הדרך
אורות שאנחנו לא יכולים להסתתר מפניהם
לאן שלא נלך, לאן לא שנפנה
סערה אחת יותר מדי מלווה אותנו
דברים שלא מתקרבים לסוף, דברים שלא מתקרבים למקום. זו תמיד סערה אחת יותר מדי שפוגשת אותנו.
השיר נכתב בנובמבר 2018.
