ואנחנו הולכים על המסילות
לא יודעים אם התנועה חשובה
או שזה רק הרוח שמעיפה אותנו
בלי להשאיר בנו סימן
מה הם נתנו לנו?
ועל הלב חרוטות שתי צלקות
אנחנו מרגישים את האבק
נשטף בתוכנו
חיים שלמים העברנו בחלומות
עכשיו המציאות מבקשת את החשבון
בני 25
העתיד מאחורינו
נשאר רק לחפש את הסימן
שירשה לנו לצעוק
אין במילים דבר
שלא הכרנו
ואני זוכר את הזעקה מחלחלת
ועל המסילות
בין כאן לשם
שלא לקחנו דבר
שהיה מובן מאליו
כרטיסים לשום מקום
חרטנו את השמות
לזכור משהו אחד אמיתי
מעיר שלא היתה באמת
רק בניינים אפורים
וקבוצה של ילדים שעוד מאמינה
שפעם אחת
המסך יהפוך לתמונה מוכרת
הם חשבו
שאם הרגשות יתאדו
יהיה קל יותר לא לדעת הכול
התמונה השלמה
חסרים בה פרטים
אנחנו מחפשים משהו להשלים
פעם בהווה הלא נכון
רצנו עד הגדרות
לראות איך זה
שם בחוץ
והם, עמדו מנגד
חייכו כמו משוגעים
לא הרימו את היד
רק הניעו את הראש
לא יכלנו לעשות דבר
וכול חדר היה לנו בית
וכול בית קרס
בבת אחת
על המסילות
בין פה לשם
זה היה סיפור חיינו
כשהמסך כבה
לא יכלנו להרגיש בהבדל
ורק חיפשנו אהבה
לא תנועת יד זרה
אולי מילים, אולי שיר ידוע
ורצנו כול הלילה
עד שהגענו למחסה
מה הם השאירו לנו?
בניין נטוש, וגדר עלובה
פעם בחיים
פעם אחת יותר מדי
אז בגיל 24-25, חשבתי שאנחנו רצים על המסילות ואולי מגיעים.
השיר נכתב במרץ 2015
