שני גברים על קצה ההר
מביטים אל האופק הנעלם
הם יודעים שהקהל כבר הלך הביתה
מחברת התסריט נגמרה
אין להם דרך לרדת מכאן
שני גברים מביטים בתנועה ולא יודעים
אם המחר הוא המשך או סוף
ויום רודף אחרי יום, איפה ימצאו מפלט
שני גברים על קצה ההר
אין להם דרך לחזור אל עצמם
כל הזיכרונות נפלטו אל החוף
התשוקות נמלטו מתוכם לחשכה
אם הם לא ימצאו תשובה
אז למה שינסו לגשת אל מה שכבר איננו
שני גברים על קצה ההר
אין להם סימנים להאמין
השורות הרי כבר נמחקו
נשארו רק מילים בודדות ביניהן
עבר, הווה, שום דבר מעבר לזה
ואין להם דרך לרדת מכאן
הם לא ימצאו את פניהם בהתקהלות
המחשבה שהיתה כבר איננה
מביטים על השעון, מביטים על העננים
שום דבר לא ישוב כמו חדש
מספרים גדולים כבר לא יופיעו בדרכם
שני גברים על קצה ההר
אולי הם עדיין מחפשים מקום
לישון בו הלילה
בזמן שהאבק דועך
בזמן שאין זמן לפספס
ניסיון להציג שני גברים בשלב האחרון של חייהם.
השיר נכתב בספטמבר 2015
