מתבונן בתמונה שעל השידה
לא יכול להבין את תווי הפנים של האישה שמתבוננת עלי
לא מזהה את העיניים
יש שם דברים שאי אפשר לשנות
חיוך גדול, לא הצלחתי להבין
עניין קבוע או עניין זמני
ואני לא יכול להירדם
שש בוקר מרגיש לי כמו אמצע היום
תמונה על השידה
משהו כמעט אמיתי אך אין בו מגע
יש כאן רגשות איך אין תחושה
שום דבר לא מתרחש בפתאומיות
אולי אם היא היתה אומרת משהו
זורקת עצם במקום לנעול את כל השאר
הדרך סגורה ואין מעבר
רציתי לברוח לפני שיהיה מאוחר
לא מזהה את הפנים
לא מביט בעיניים
זה חיוך קבוע או פתרון זמני
ידיים מונפות בלי כוונה ויורדות במהרה
נסעתי רחוק ונשארתי כאן
תחושה לקחה אותי מעבר לגבולות זמן
עומד במרחב
מחפש מענה, זה שש בבוקר ומרגיש לי כמו אמצע היום
שכבתי על הספה, ניסיתי להירדם, שש בבוקר הרגיש לי כמו אמצע היום, לא יודע אם זה קבוע או זמני. השיר נכתב באפריל 2014
Please follow and like us:
