ועכשיו באמצע הרחוב
ערפל מכסה את שאריות היום
אני נוגע במבט האחרון
את משאירה לי אותו,
בשביל שאזכור
בבית מלון זול, בית קפה פינתי
בקצה של הרחוב ובאמצע החיים
את אוהבת אותי יותר ממה
ממה שאני יכול להכיל
מה שאני מחזיר , לעולם לא משתנה
הגעגוע אף פעם לא משתווה
זה רק ערפל
מכסה את מה שרואים
משאיר לך שאריות והולך
בבית מלון זול, בית קפה פינתי
בקצה של הרחוב ובאמצע החיים
את אוהבת אותי יותר ממה
ממה שאני מסוגל להבין
זה לא משתנה עם הזמן
לא מאט, לא חולף
רק עומד בצד ומחכה
להגיע אל קצה הסיום
בנקודה שלך, קצת אחרייך
בבית מלון זול, בית קפה פינתי
בקצה של הרחוב ובאמצע החיים
את אוהבת אותי יותר ממה
ממה שאני מסוגל להבין
ולפעמים יש צד אחד שאוהב יותר וצד שצריך לחיות עם זה
השיר נכתב באוגוסט 2013
Please follow and like us:
