23 שנה
ועדיין לא מצליח לומר מילה
שתישמע בדיוק כפי שהיא אמורה להישמע
23 שנה
ועדיין כותב בלי לדעת למה
אולי יום אחד הכול יתחבר
ולא יהיה מאוחר
כפי שזה נדמה
אני מחפש רגש אחר
שיחבק אותי
שבחוץ הכול רטוב
איך אפשר למלא ביום אחד
23 שנה של חוסר וודאות , של שיממון
לעיתים נדמה לי
שמרד הנעורים כשל
החיילים הלכו לישון
ואני עוד מחפש את הדגל הנכון
23 שנה לעזאזל
מתי תיגמר המלחמה?
מביט במראה
רק אני יודע מה מסתתר שם
בפנים האלה
גם אלה שמביטים
לא יודעים דבר
על עצב, אושר ומה שנגמר
אנשים שהיו כאן
השאירו פתק על הדלת ואז הלכו
יכלתי לדבר איתם בקלות
אבל במקום זה העדפתי לספור
23 שנה
ממלא את עצמי ברגעים חסרי השראה
מביט על הבית ממול
תמיד נדמה
ששם החיים יותר פשוטים
ורק החדר שלי מסתובב סביבי
לוקח עוד בקבוק
כבר לא משנה מה יהיה מחר
23 שנה
ואין מחר
כול מה שנשאר
זה משהו אחר
חסר היגיון
כמו תשבץ בלי מילים
ועדיין מפחד מקולות ורעשים
מאנשים שמביטים עלי
כאילו אני מראה
תראו אותי
ותחייכו כעת
טוב לצחוק מדי פעם
אני יודע מה קורה
כשזה נגמר
23 שנה
ועדיין סופר
זה לא נגמר מעולם
את השיר כתבתי בגיל 23, פרסמתי אותו שאני בן 35 בדיוק, זה השתנה, הכל התחבר בסוף.
השיר פורסם בשנת 2014.
