הדרך היחידה שנחזיק מעמד היא אם נשתנה
את אומרת ועוזבת ידיים
הייתי רוצה להאמין שאת עפה
אבל השמיים נמוכים מדי, אז את צוללת איתי
פעם היה איכפת לי , היום אני קופא מתחת למים
נשען על קיר ברחוב סואן
מביט בעיניי האנשים ולא מתגלה
גם אחרי הסיבוב השני, עדיין יש סיכוי
המתאגרפים יחזרו אל הזירה לנצח בנקודות
פעם ידעתי מה לומר, היום אני משקר
הרגליים לוקחות אותי כמעט בלי כוח
לכל מקום שאני מבקש,
כבר לא עייף רק רוצה לצנוח
פעם הייתי ילד, טוב די עם זה
היום לא איכפת לי יותר
הכבישים ריקים את אומרת , תביט
אנשים נעלמים, אני מרגיש
תגידי לי את, איך לאן זה מוביל
בתי קפה קטנים, בתי מלון סגורים
אי אפשר שלא להתאהב מזה
אני לא מתאהב בקלות
וגם את מחזיקה רחוק ממני את הקלפים
פעם אס ופעם מלכה
לא נבהל יותר כשאת שולפת חיוך מנצח
פעם היה איכפת לי, היום אני כבר לא מנסה
משפט אחד של דילן הפך לשיר, במקרה או שממש לא.
השיר נכתב במאי 2014
