שוטף את הכלים מול חלון סגור
ברקע שקט של ערב יום עצוב
כאן לא צפות תמונות באוויר
כאן אין קולות של נחמה אבודה
שום דבר לא נכנס, הכל יצא בזמן
ילדים מקללים מעבר לקירות
אוטם את האוזניים, לא מדמיין מקום רחוק
מדבר לעצמי, אולי אומר דברים נכונים
מחר יהיה עוד יום אחד בתוכנית
מוזיקה עצובה, קולות אבודים של תקווה ושקט
כאן אין נרות שדולקים
אין פרחים ששוקעים בעצב
דגלים לא מתנפנפים ברוח
ואין כאן מי שיספר
את סיפור העלה והחרב
נשכב על הספה מול מסך כבוי
מחכה כמה רגעים ואז סופר
מנסה להיזכר בסיפור, מילדות או מבגרות
אולי היתה סיבה
אי אפשר לחפש אותה לנצח
עוד מעט נכבה את האור
הכל יהיה כאילו הלכנו לישון
אנשים ידברו בשקט
לא יהיה רחש של עלים, לא קולות של ציפורים
אביט על השעון, אחכה, וצפירה תפלח את האוויר בפשטות עלובה
יום הזיכרון, צפירה, פשטות.
השיר נכתב במאי 2016
Please follow and like us:
