רק את יודעת איזה קסם יש בחוץ
כשאנחנו טורקים את הדלת
ועושים את הצעד הראשון
על השביל שמוביל אל הקור
המתפשט בתוך גופנו ומבקש שלא לנטוש
רק את יודעת את הקסם שטמון בדרישה
אוחזת ביידי , לא מפחדת ללכת לאיבוד
בעיר נטולת שמות, בלי פנים מוכרות
אין כאן עיניים לעקוב אחריהן
אולי הן יקחו אותנו למקום יותר טוב
רק את יודעת את הקסם שטמון באבנים הקטנות
ואני לא צועד בדרכים אפלות
ואני לא כותב שירים בחשכה, שעות וימים
את לא נוטשת אותי פתאום
רק מסיבות טובות, את נשארת לידי
ואת יודעת את הקסם שטמון בהבטחה שלנו
עכשיו את לא מסתכלת עלי
ואני לא כותב לך שירי אהבה
לקחת את כולם ושרפת לבדך בחדרך
ציפית שאנשים יסתכלו עלייך ,
אבל הם לא גידלו בשבילך פרחים
רק את יודעת את הקסם
והוא חומק מאיתנו
בטיפות קטנות, שאריות של ימים שלמים
עכשיו מתפרקים מול עינינו
אל תיקח אותי למקום אחר עכשיו
לא נילך אל מקומות רחוקים, לא ניסע בכבישים עמוסים
רק את יודעת את הקסם שנשאר בנו
אחרי שאנחנו יוצאים מהחדר
אל הרחוב הזר, שם אף שלט לא מוביל אותנו בחזרה
אל הבית, אל המקום ההוא שפעם ידענו
כל משבצת בו, כל קיר גלוי וארון נסתר
לא כותב יותר שירים בלילות חשוכים
לא משאיר אחריי הבטחות שתצטרכי לפענח
אל תחפשי אצלי שירי אהבה שנטשתי
לקחתי את כולם איתי לדרך
רק את יודעת את הקסם שבמילים שאחרי
אחרי שאנחנו שומרים אותן לעצמנו
הפסקנו להשתמש בהן כמו נרקמונים של עצבות
מול הרחובות ההומים
רק את יודעת את הקסם, רק את יודעת
אני אמרתי לך , קחי אותו הוא שלך
רק את מכירה את הקסם הזה, ביחסים בינינו ובכלל, רק את יודעת שאפשר ללכת לאיבוד, אנחנו הרי נחזור תמיד, גם אם נלך למקומות עמוסים. השיר נכתב בדצמבר 2013
