בתוך הריק מוצא את עצמי
כשאת אינך
לא יודע מה לצעוק
רק ההד יחזיר לי קול
כשאת כאן מולי, אני יכול לראות את הקירות מתמוטטים
בלי מוזיקה אנחנו רוקדים
שומע איך אנחנו נעים
כשאת כאן, שום דבר לא תלוי על חבל באוויר
ברגע אחד מחשבה מזדחלת פנימה
מתוך חלום לבן
מוצא את עצמי בחלל של ריק אינסופי
מתערער ומתבלבל, עומד על פיסת נייר שעולה בלהבה
איך, איך אני יכול להסביר
את אינך והצבעים נעלמים
איך אני יכול להסיר את האודם מפניי
אין מקום אחר על פני האדמה שהשמש זורחת עליו
חלום אחד חוצב את דרכו
משום מקום לכל מקום
מנסיעה ארוכה אל דלתות נעולות
בבית אינסופי בלי חדרים ובלי קירות
כשאת כאן,
הכל אמת עד ש…
אני שוקע וצולל
לא יכול להתעורר יותר
אל תיעלמי לי בריק המוחלט והאינסופי
הגוף מתרוקן נשארים רק שברים
שוקע, צולל במים עמוקים
במצולות לא תהיה לי נחמה
השיר נכתב מתוך חלום, מצאתי את עצמי בתוך חדר לבן, לא היה בו אף אחד, ריק מוחלט, פחדתי שאיבדתי אותה.
התעוררתי וביקשתי ממנה ששום דבר לא יקרה לה אף פעם.
השיר נכתב במרץ 2019
