פנסים מהבהבים מעלינו
מסתירים את הכתמים שלנו
אי אפשר לזהות את הפנים מאחורי החיוך
את היד שמושטת לנפץ את התמונות שעל הקיר
אנחנו קודרים, שיכורים
רעים לתפארת
היו לנו כמה חלומות, איבדנו את כולם
כבר לא נותר מאיתנו כלום
בדידות שקופה מאחורי מבטים אטומים
אנחנו אוהבים להסתיר, אך זה תמיד מהדהד החוצה
אורות גבוהים מסנוורים, אנחנו עכשיו עומדים באמצע השביל
אם תידלק אש, היא תשרוף ואנחנו לא נדע איפה להתחבא
אנחנו קודרים, שיכורים
רעים לתפארת
ככה מאבדים את כל הילדות ברגע
ככה ממשכנים עתיד בשביל פרוטות
אין לנו סיפור טוב לספר
אנחנו לא סופרים כאלה
כל מה שמבדיל בינינו, זו רק הבדידות
זו שאני אוסף אלי, זו שאת מבקשת להרחיק ממך
אין כאן גבולות, אין שלטים
אף אחד לא מלמד אותנו לדבר
ככה אפשר להפסיד הכל
אז בואי נישאר בחדר עד שיחלוף זעם
אנחנו קודרים, שיכורים
רעים לתפארת
פעם היו לנו חלומות גדולים, איבדנו את כולם
לא נותר מאיתנו כלום, אפילו לא שיר למזכרת
ככה אנחנו נראים באמת, מול מה שהיינו, מול מי שאנחנו משתקפים להיות.
השיר נכתב בנובמבר 2016
