אנחנו עוצרים את הרכב מול התחנה ויורדים
הבתים הקטנים מסתירים את השדות
במגדל המים לא נמצא מקום להתחבא
ילדים לא משחקים כאן ברחובות
ואין כרזות ענק שמבשרות על בנייה חדשה
את מחפשת כלבים נובחים
אני מחפש חלונות ראווה
זוכר איך ישבנו פעם בבית קפה בכיכר
אמרת לי, תביט, איך שזה נראה ככה זה מרגיש
ואני נזכרתי בגשר שמוביל לברוקלין, הכל היה שם אמיתי
נסענו קצת להתרחק ומצאנו את עצמנו יותר מדי רחוק
במקום אחר, מישהו צחק בקול
אני לא בטוח שזה היה נכון אבל הוא הבין למה הוא התכוון
לא סיפרתי לך את הבדיחה
את לא אמרת לי שום דבר בחזרה
בגינה הקטנה התיישבנו להביט סביב
בתים קטנים הסתירו את השדות
שני מבוגרים חצו את הכביש
הם לא מביטים עלינו
אנחנו נראים כמו כאלה שבאים לבקר כאן כל שבוע
כן, גם אנחנו רוצים לדעת שהמקום הזה קיים עדיין
כל עוד הוא כאן, אנחנו יכולים לנשום
יש לנו סיכוי להינצל מפני כל דבר רע
לא מחזיקים ידיים, לא מנבאים חלומות במקום מציאות
נשארנו לשבת על הספסל, נושמים אוויר נקי
עוד מעט תעלה החשכה
אנשים יתכנסו לארוחות ערב, אנחנו נצטרך לחזור
אמרת לי, כל עוד המקום הזה קיים יש לנו עוד סיבה
במרכז המסחרי, בבית קפה קטן, כשמסביב מלא רעש ועשן
מבינים לאן אנחנו שייכים באמת
הרעש והעשן זו העיר שאנחנו אוהבים, הבתים הקטנים זה המקום שאנחנו חולמים עליו אבל לא רוצים אליו.
השיר נכתב באוקטובר 2015
