רציף מספר אחד
הוא עמד וחיכה
הביט באנשים שחלפו מסביב
חיפש פנים מוכרות, אולי הם יספקו לו הגנה
הוא לא אוהב גברים לא מגולחים
מעדיף אותם חלקים
לא אוהב נשים מגונדרות
מעדיף אותן פשוטות
הכל עובר מול העיניים
כמעט נכנס אל השיר
הפנקס נשאר בכיס
רק הראש רושם שורות
מונית עוברת, הוא לא מרים יד
נמאס לו לנסוע בלי מטרה
אז לוקח את התיק ויוצא
אף אחד לא יגן עליו כאן
רציף מספר אחד
הכל בתנועה
הוא מתבונן דרך חלון הראווה של בית קפה
אולי ימצא שם תמונה שתזכיר לו משהו
הוא לא אוהב גברים שמדברים מהר
רוצה להבין כל מילה
לא אוהב נשים שמשפילות מבט
אוהב אותן חזקות
נכנס אל לובי של בית מלון
שוכר חדר לשלוש שעות
שוכב על המיטה, מביט בתקרה
הוא יחזור מחר, יחפש לו שוב הגנה
לפעמים יש שירים שמתחילים במשפט, ואז נוצר סיפור, לפעמים יש לו גם גיבור.
השיר נכתב בפברואר 2020
Please follow and like us:
