ספה

ספה

 

עומד שפוף מול המראה שמעל הדלת
יד אחת מחזיקה בחור החגורה
את המכנס שלא ייפול
יד שנייה מסדרת את משקפי השמש
שלא יראו את עיניו

תינוק בוכה בשורה השלישית
האימא מערסלת אותו
אבל אנשים שומעים והיא רואה
רתיעה קלה

הנהג מסיים סיבוב שלישי
ברדיו דיבורים ושירים מתערבבים
לא לשמוע מה אומרים הנוסעים
לא לחשוב על מה שהיה אתמול

היא מביטה בעיניים קלות
זוכרת כל פרט , משננת דמעות
אומרת לעצמה
גברים הם כמו ילדים
ומחבקת אחד משלה

עוד מעט הוא יירד
חזרה אל המדרכות
הן לא שלו, שם אף פעם לא יקרוס
עוד מעט ייעשה את הדרך
היא תחכה , אולי כבר לא

והיא מבטיחה לתינוק את הכל
מה שהיא יכולה לתת, הרבה יותר מה שלא
אנשים מתלחששים
זה הגורל שלה, היא חושבת
לא ממהרת להשיב

 

פנייה אחת עוד עצירה
יום האתמול לא חלף , כמו הארכה של משחק
כרטיסן עולה, דיבור קצר
אולי רואים על הפנים
אולי זה הרעד בקול
הוא יודע לספוג

מה היא השאירה אצלו
מחשבת בלחש
רשימת מכולת של אשמה ורגשות
כל הגברים ילדים חוזרת על עצמה
מה יש לה לעשות

 

בתחנה אין אף אחד
בחנות ממול אנשים שקועים במבט על מוצרים החדשים
סבתא מבטיחה לילד שתקנה לו מתנה
שני גברים מתווכחים עם אישה
פנייה נוספת , לחיצה בכפתור העצירה

 

 

אחד מסגנונות הסרטים שאני אוהב זה סרטים עם מספר סיפורים שמתחברים בצורה כזו או אחרת.

רתיעה הוא על סיפור על אנשים באוטובוס אחד שאין ואולי יש ביניהם קשר

השיר נכתב במאי 2013

Please follow and like us: