שאריות של החיים
זרוקות במקומות שונים
כשנמצא אותן, נדע לחבר
יהיה לנו משהו ביד, עד שנוותר
את מרוקנת את הארון
מכניסה הכל אל תיק קטן
אומרת שזה נגמר כבר מזמן
אז אני הולך למרפסת, מתבונן על הבתים מסביב
מישהו בנה כאן עיר
מישהו אחר הרס הכל
התקוות נעלמו
נשארנו חסרי כל
פותחת את הדלת
יורדת במדרגות
מונית אחת
בית מלון
מנסה להתרוקן מכל המחשבות
אבל זה קשה
כשאין על מה להגן
הכל כבר מת
עומדים מול הים
שוקעים לאט
מתבודדים בתקווה למצוא משהו חדש
אולי זה הזמן לברוח בלי להגן על עצמנו
את לא מתקשרת
כמו נעלמת
אני לא מחכה
העיר תהרוס את עצמה לבד
סיפור על פרידה ועיר שהורסת את עצמה
השיר נכתב במרץ 2023
Please follow and like us:
