מוניות בעיר

מוניות בעיר

 

לוקחת לעצמך מילים אחרונות ומשאירה מאחורייך

חלומות בלתי נדלים וטעויות לא ברורות

יוצאת אל הדרך ,

זוהי שעת הדמדומים

 

מביט בך מהצד, כשאת עוצרת מונית

מבקשת מהנהג לנסוע אל הצד השני

הנהג לא מבין ואת לא מספרת

בראשך רצים זיכרונות עמידים

הם לא יתפוררו בגשם

 

את לא תספרי לאיש, וודאי לא לי

איך בשדה התעופה, לא מחכה לך אף אחד

ואיך במועדון מקרי, תמצאי מישהו לשתות איתו

רק בשביל שהלילה יעבור לך לאט

 

בזמן שאני מנסה לכתוב לך שיר

את יודעת את המילים לפניי

ומולנו שולחן לא ערוך,

מהפכות גדולות לא קורות בזמן התקווה

זוהי שעת הדמדומים עכשיו

 

את יוצאת אל הדרך עם אוסף חלומות

חולמת אותם לאט, המציאות בסוף מנצחת הכל

הבטתי בך מרחוק, זה הכי קרוב שיכולתי

הנהג חיכה לך בחוץ

לא אמרת לו מתי, לא אמרת לו לאן

תחנה שנייה יש לכולם

 

שירים שכתבתי סיפרו את מה שרצית

לא יכולתי לתקן את זה

אז נשארתי סגור בחדר

ואת יצאת אל הדרך עם חלומות בלתי נדלים

מלווה בזיכרונות שלא מתפוררים בגשם

תתאהבי, תתפרקי

הנהג ימתין, ואני אכתוב אותך כמו שרצית

 

 

גם את אוספת חלומות, ובימים את מנסה להגשים אותם.

אני מחכה לך לא משנה איפה את.

זוהי שעת הדמדומים

השיר נכתב ביולי 2013

Please follow and like us: