את מושכת את הזמן
עד שאי אפשר להיאחז בו יותר
לא אומרת מילה
ומיד אני נשבר , מתפתה אבל שותק
כותב שירים בסתר
לא תגלי בשביל מה, לא תדעי עבור מי
אבל המילים יישארו שם תמיד
כמו רוצחות שחוזרות הביתה
מסיבוב נקמה תמידי
שונא שתיקות מביכות
ואת המילים הכבדות אני מעדיף להסתיר
מה שבין לבין
אני לא מצליח לסדר
זו לא הבטחה, ולא קיום מקרי
אנחנו יכולים להשתחרר אם רק נרצה
אבל את מושכת את הזמן
ואני לא מסוגל להרפות
ממילים שלא אומר
בואי נתעורר מחר, לפני שיעלה האור
נצא אל הרחוב ונגלה את העקבות על הכבישים
אחרי כבר צועדים
אנחנו נמשיך בדרכם
אני שונא שתיקות מביכות
ואת המילים הכבדות אני מעדיף להסתיר
ממה שאפשר מתחבאים
בין לבין, יש לנו מספיק זמן לגלות חיים
את מושכת את הזמן
עד שאי אפשר להיאחז בו יותר
אני מוכן להתוודות, תחכי לי עכשיו
שתיקות מביכות, זה גרוע כמו דיבורים, זה גרוע כמו להסתיר דברים, בעיקר כשזה בא לבין לבין.
השיר נכתב ביוני 2013
