ואז היא אמרה לי בקול רגוע
אתה לא נראה בחור שמשתתף בתגרות ברים
הסתכלתי עליה כמו שמסתכלים בקיר כשאין ברירה
וחשבתי על כל המילים שלא הספקתי לכתוב
היא בטח לקחה אותן לעצמה
בזמן שאני הייתי עסוק בלשחרר את דרכיי
לחפש לעצמי מקום לישון
ידעתי שהלילות יהיו ארוכים מעכשיו
היא לא דיברה הרבה, ומדי פעם רק צחקה
ידעה להניח את היד במקום הנכון
כדי לתפוס הרבה ולשחרר מעט
אבל אני לא ידעתי את כל הכללים האלה
לחשתי לעצמי שיר ישן של קלפטר
ואז בשביל האיזון חשבתי על ניק דרייק
היא לא חשבה על שניהם, היא חשבה על תגרות הברים
שלא השתתפתי בהן מעולם
העולם הקר והמנוכר לא השאיר עליה סימן
גם אני מזמן רחצתי את פניי בנהר, כמו שנהוג לומר
כשאני יוצא החוצה אל הרחוב, אני מדמיין מסלולי מירוץ
פעם אני מנצח ופעם אני הילד שמחליף את הגלגל לנהג הראשי
אתה לא מדבר שטויות היא אמרה לי במין טון של מחמאה
אבל אז הוסיפה, “מצד שני , אתה לא מדבר בכלל"
ישבנו באיזה בר מלוכלך , שרצה להזכיר את סייגון
אבל שום טראומת מלחמה לא עברה עליו
שתינו קצת, העיניים הגזימו הרבה
מלצרית חדשה שכבר מזמן סיימה את גילה הצעיר
הגישה לנו שוב ושוב את אותו משקה
היינו שידור חוזר בשביל בלייב
אומר לך את זה פעם אחת, רציתי לומר לה
אבל החלטתי להניח את זה בינינו
אם היא תרצה שתיקח את זה
אני לא משתתף במשחק הזה
היא יצאה מהמשחק עוד לפניי
חיפשה לעצמה מישהו שיכול להגן עליה
אני לא שחקן בסרטים שלך, רציתי לומר לה
אבל שכחתי מכל זה,שכחתי ושתקתי
אז אתה לא אחד כזה , היא אמרה
ואני רציתי לשאול אותה למה היא מתכוונת בדיוק
אבל אני ידעתי בדיוק למה היא מתכוונת
לא הייתי אחד כזה , בדיוק כמו שהיא אומרת
אם הייתי מנהל שיחה עם אישה בבר, כנראה שהיא היתה נשמעת ככה. השיר נכתב בדצמבר 2013
