אני זוכר תמונה בדצמבר
שנינו עומדים בקצה
מביטים על התנועה
שום דבר חדש לא מגיע לכאן
היינו ילדים בעולם מלא חורים
כדורים נורו מכל עבר
בשיגעון חיפשנו מחסה
חשבנו איך לצאת מזה
זוכר תמונה בדצמבר
ישבנו על ספסל מול הים
מביטים בייאוש על הזמן שחלף
איך הפכנו פתאום למבוגרים
חשבונות וחובות
שום דבר לא כתוב בשום מקום
היינו ילדים בתחנה
האוטובוס נסע, נשארנו לבד על הכביש
לא זוכר מה הבטחתי לך
כשחציתי את הרחוב בדרך אלייך
אף אחד לא עצר, אף אחד לא ידע
איך לא נשאר לנו דבר להחזיק
זוכר תמונה בדצמבר
שנינו במיטה
מדמיינים סרט רומנטי קלישאתי
זה אמיתי עד שאי אפשר להסביר
את אמרת לי, פעם שיחקנו בקלפים הנכונים
איך יצא שפתאום אנחנו משקרים לעצמנו בפנים
זוכר תמונה בדצמבר עם כל ההבטחות
אז בא הגשם ותקתוק שעון בלי קשר לכלום
בכל פעם תמונה אחת, מורכבת משורה של תמונות ואנחנו שניים ילדים שהם מבוגרים ולהיפך.
השיר נכתב בדצמבר 2015
