להציל את היום
את לובשת את השמלה הכחולה הכהה אני עם הז'קט ביד יוצאים אל הרחוב לנסות להציל חלק מהיום פרק...
ניקח את הדרך … אני נוסע בה כל יום, חוצה ערים ונוטש אותן בשביל דרכים חדשות. בהן אני מגלה את מה שאיבדתי, את מה שרציתי כל חיי למצוא. כשמגיע הלילה, אני מחפש מקום לישון, מקום שאוכל לקרוא לו בית.
אני נוסע והולך בדרך כל יום, גם כשאני בחדר הקטן , ולא חוצה את מפתן דלת היציאה.
אני והדרכים
בדמיוני אני תמיד נע ונד, לעולם לא נשאר, קשה לי לצאת לדרכים מסיבות רבות, אך בדמיוני אני לא עוזב אותן לעולם.
אלה הם חיי, כל הזמן מדמיין דרכים, רוצה לקוות שהגעתי אל המקום בו לא אצטרך יותר לדמיין דרכים חדשות. אז בינתיים רק כותב עליהן.
את לובשת את השמלה הכחולה הכהה אני עם הז'קט ביד יוצאים אל הרחוב לנסות להציל חלק מהיום פרק...
אחרי שחצית את הגבול והשארת מאחוריך מדבר נטוש אתה רואה אותה באה לקראתך ציפור חופשיה עפה לכיוונך ...
לא מצליח ללחוץ על הברקס כשהדרך הזאת לוקחת אותי אל מקום אחר הרגל ננעלת חזק על הגז אין כאן...
לפעמים אני תוהה אם אתה עוד זוכר איך היינו בורחים מבית הספר אל הגינה הסמוכה לעשן סיגריה ולהאמין שהחופש...
תיקחי אותי מכאן, לאן שאת רוצה לא אלחם בך , לא אתבזה בעצמי אהיה קל משקל, פשוט מחשבה אז...
אבא תגיד לי למה אני אוהב את האספלט את המרחבים שנפרשים בפניי מעולם לא נסעתי איתך כל הלילה אני...
כותב דרכים על דף נייר לבן, מוכתם בכתם קפה. הכול יכול להיות שלי. לא הירח לבד עכשיו. כול אדם...