זיכרונות
אני נושא עמי מטען של זיכרונות, כל אדם נושא עימו מטען כזה, מהו האדם אם לא תיק זיכרונות כבד אותו הוא לוקח לכל מקום.
כמו כל אחד, גם אני מבקש להשיל אותם ממני, אבל מיד יוצר לעצמי זיכרונות חדשים. אי אפשר למחוק זיכרונות, לא טובים ולא רעים. זה היופי, זה הכאב.
זיכרונות, אני וכתיבה
אני כותב את הזיכרונות שלי ואני מודע שחלק מיצירותיי הן דמיוניות וחלקן אמיתיות, רק הזיכרונות תמיד היו, תמיד יישארו.
כולנו מטען של זיכרונות, תיק גדול שלא ניתן לפרק. בכל מקום עולים זיכרונות ישנים ונוצרים חדשים, הלוואי והייתי יכול לשכוח הכל אך אז מה הייתי, מה היה נשאר ממני? שום דבר, כי כל אחד הוא בעצם רק זיכרון.
נגמלתי מהתמימות
איבדתי את היכולת לאהוב, את התמימות ואת הרצון הפכתי להיות ארה"ב של אמריקה רץ אחרי הכסף, מחפש זמן מסך...
כשהייתי צריך אותך
כשהייתי צריך אותך לא היית שם אל תאמיני בשקרים עכשיו היינו רחוקים במגע במבט לא ראינו דבר עיניים...
נעלם לך פתאום
עוצם את העיניים ונעלם לך פתאום אין כאן ילדים בסביבה אין כאן חשבונות לסגור ולא חוזים לחתום לפעמים...
רציתי להציל אותך
רציתי להציל אותך מהשדים שמרחפים סביבך ונוחתים אצלנו בחדר לא זכרתי איך עושים את זה בלי להשאיר סימנים של...
כוכבים ביום
אם תסתכלי עכשיו, תוכלי לראות את החושך מתפזר על קצה הזמן, אני יכול לבקש עוד משאלה אחת אנחנו לא...