חיילים
במדינה בה הכל נמדד בשאלה האם לבשת מדים, כמה זמן שרתת, מה היתה הדרגה שהניחו לך על השרוול ואיזו כומתה היתה לך, אני נמצא בתחתית המדרג. אני לא גאה בזה אבל גם לא מרגיש בושה. כל אחד לובש את המדים שהוא יכול.
בסופו של יום כולנו חיילים עם פקודות ומפקדים , לכולנו מלחמות והסכמי שלום משלנו. גם אני חייל בצבא ולעיתים גם אני תוהה בשביל איזה צד אני נלחם.
אני מניח שהמונח חיילים מקבל משמעות דומה במדינות שונות, בסוף כולנו נשלם את המחיר על זה, כשנשב על הספה ונוריד הכל מהלב או כשהילדים שלנו ישאלו מה עשינו עם זה.
חשבון פתוח
פתאום באמצע הדרך כשהחיילים קמים עם התיקים הגדולים שלהם לכיוון הדלת והכרוז מכריז, עוד מעט מגיעים לתחנה, נא לבדוק...
שלווה שקטה
ראיתי אותה בשביל מוצף עלים היא לא הצליחה להשאיר עקבות עצים הסתירו אותה רק אני יכולתי לראות את התנועות...
ניסיון להבין
ניסיון להבין את הכותרות גרם לי לצאת החוצה בתנועה חדה לא חיפשתי השתקפות במראה ידעתי את התחושה , קרוב...