תהיי פה בשתיים
תהיי פה מחר בשתיים תעמדי על קצה הכביש שאוכל לראות אותך תחכי עוד שנייה לפני שתדליקי לך סיגריה אל...
זיכרון ראשון, ילדות, כל שבת נסענו לבת ים אל חוף הסלע, נשארנו עד הצהריים. עם הזמן, במקום כל שבוע, היינו נוסעים כל שבועיים ובמקום חוף הסלע היינו נוסעים לחוף ירושלים בתל אביב.
זיכרון שני, ילדות, אילת, פעמיים בשנה, פסח וחופש גדול, ירדנו אל החוף מהבוקר עד הצהריים, משחקים מטקות, שוחים עד הרפסודות, אוכלים ארטיקים.
זיכרון שלישי, בתיכון ובצבא הלכתי לים, לא הייתי נכנס למים אלא רק יושב על החוף ומסתכל על המים. לא יודע מה חשבתי שיקרה, רק זוכר את עצמי מביט על הקצה של הים ותוהה, אם אחריו יש באמת עוד ים או שזה הסוף. אני חושב שהיום אני יודע את התשובה.
יש עוד הרבה זיכרונות, זה ים. אז אני כותב עליו, על הסירות שמפליגות, מזח, חוף, ואיך הוא נראה אינסופי. אני אוהב לכתוב על הים יותר מאשר ללכת אליו.
תהיי פה מחר בשתיים תעמדי על קצה הכביש שאוכל לראות אותך תחכי עוד שנייה לפני שתדליקי לך סיגריה אל...
השבילים נגמרו, האנשים לפניהם בתי קברות מלאים בחיים, החיים מלאי קברים כל אדם בודד צריך את הצורך להיות עם...
סוגרים את החורף, מסיימים עוד יומן ממנהטן דרך תל אביב נחתתי באילת חיפשתי תשובות שייקחו אותי אליהן חיפשתי שאלות...
תראי, איך המאפרה מתמלאת בדלי סיגריות וממתקים את יכולה לצחוק אם זה יעשה לך טוב אני אלחש לך עוד...
לא יכול לפתור את התשבץ הזה, המילים רבות מדי ואני לא מצליח לקשר ביניהן זה סימן שעכשיו יש כאן...
רציתי להציל אותך מהשדים שמרחפים סביבך ונוחתים אצלנו בחדר לא זכרתי איך עושים את זה בלי להשאיר סימנים של...
מיד ליד אל יד ויד מרחפים בגובה השמיים כמו ציפורים על פני המים תרגישי את זה, תאכלי את זה...