השמיים שינו צבעם
לא ראינו איך השמיים שינו את צבעם לא ידענו איך להפליג בדמיון כשהמציאות לא הצליחה לעצור את עצמה בפתח...
בפנטזיה שלנו, אנחנו יושבים בתוך סירה ושטים באגם. אף אחד לא מפריע לנו. רק שנינו בתוך הסירה.
בפנטזיה שלנו, יש לנו את כל הזמן שבעולם, את כל המרחב, אנחנו לא צריכים שום דבר. רק את עצמנו אנחנו צריכים. את עצמנו ואת הסירה שלנו.
בפנטזיה שלי, אני יושב על החוף וצופה על הסירות. פעם הן שטות אל החוף ופעם הן מתרחקות. אני נשאר על החוף. בלי מטרה.
לא ראינו איך השמיים שינו את צבעם לא ידענו איך להפליג בדמיון כשהמציאות לא הצליחה לעצור את עצמה בפתח...
תביטי על הים בני ארבעים עוד מעט הסירות עדיין משטות בנו חופשי אנחנו לא רצים על החול, ואין שם...
נשכור בית קטן ליד האגם סירה קטנה תחכה לנו ליד מעגן העץ הלבן נקנה רכב ישן עם רדיו שתקוע...
עוד מעט ייסגר השער אם לא ניכנס, לא נמצא מקום להתגבר בו על הזיכרונות שלנו לעיתים אתה אוחז בידיי,...
הדייגים של יפו עומדים עם הפנים אל הים לא מחפשים סירות באופק, אולי כן הם לא ימצאו משאלות אבודות...